does this count?-

מסכת מנחות פרק ו

דף סג,ב משנה רבי ישמעאל אומר: עומר היה בא בשבת משלש סאין ובחול מחמש; וחכמים אומרים: אחד שבת ואחד חול משלש היה בא.
רבי חנינא סגן הכהנים אומר: בשבת היה נקצר ביחיד ובמגל אחד ובקופה אחת, ובחול בשלשה בשלש קופות ושלש מגלות; וחכמים אומרים אחד שבת ואחד חול בשלשה בשלש קופות ובשלש מגלות:

גמרא בשלמא רבנן קא סברי עשרון מובחר בשלשה סאין אתי ולא שנא בחול ולא שנא בשבת, אלא רבי ישמעאל מאי קסבר- אי קסבר עשרון מובחר לא אתי אלא מחמש, אפילו בשבת נמי, אי משלש אתי, אפילו בחול נמי? אמר רבא: קסבר ר' ישמעאל עשרון מובחר בלא טירחא אתי מחמש בטירחא אתי משלש בחול מייתינן מחמש דהכי שביחא מילתא בשבת מוטב שירבה במלאכה אחת בהרקדה ואל ירבה במלאכות הרבה.
אמר רבה: ר' ישמעאל ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אמרו דבר אחד דתניא: 'ארבעה עשר שחל להיות בשבת מפשיט את הפסח עד החזה -דברי רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה; וחכ"א: עד שיפשיט את כולו.' -מי לא אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה התם כל היכא דאפשר לא טרחינן הכא נמי כיון דאפשר לא טרחינן. ממאי, דלמא עד כאן לא קאמר ר' ישמעאל הכא אלא דליכא בזיון קדשים אבל התם דאיכא בזיון קדשים (סד,א) אימא לך כרבנן סבירא ליה, אי נמי עד כאן לא קא"ר ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא התם אלא דאיתעביד ליה צורך גבוה ולא צריך אחולי שבת אבל הכא דלא איתעביד ליה צורך גבוה וצריך לאחולי שבת אימא כרבנן סבירא ליה. אלא אמר רבה: ר' ישמעאל ורבי חנינא סגן הכהנים אמרו דבר אחד דתנן: 'רבי חנינא סגן הכהנים אומר: בשבת נקצר ביחיד במגל אחד ובקופה אחת ובחול בשלשה בשלש קופות ובשלש מגלות; וחכ"א אחד שבת ואחד חול בשלש קופות ובשלש מגלות.' -מי לא קא"ר חנינא סגן הכהנים התם כיון דאפשר לא טרחינן הכא נמי כיון דאפשר לא טרחינן. ממאי דלמא עד כאן לא קא"ר ישמעאל הכא אלא דליכא פרסומי מילתא אבל התם דאיכא פרסומי מילתא אימא כרבנן סבירא ליה, אי נמי עד כאן לא קא"ר חנינא סגן הכהנים התם דאי בחד אי בשלשה צורך גבוה מיתעביד כהלכתו אבל הכא דלא איתעביד כהלכתו צורך גבוה אימא כרבנן סבירא ליה. אלא אמר רב אשי: רבי ישמעאל ורבי יוסי אמרו דבר אחד דתנן: 'בין שנראה בעליל ובין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת; רבי יוסי אומר: אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת.' -מי לא א"ר יוסי התם כיון דאפשר לא טרחינן הכא נמי כיון דאפשר לא טרחינן. ממאי, דלמא עד כאן לא קאמר רבי ישמעאל הכא אלא דליכא נמצאת אתה מכשילן לעתיד לבא אבל התם דנמצאת אתה מכשילן לעתיד לבא אימא כרבנן סבירא ליה אי נמי עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם אלא דליכא צורך גבוה ולא ניתנה שבת לדחות אבל הכא דאיכא צורך גבוה וניתנה שבת לדחות אימא כרבנן ס"ל.
איתמר: שחט שתי חטאות של ציבור ואינו צריך אלא אחת, אמר רבה ואיתימא רבי אמי: חייב על השניה ופטור על הראשונה ואפילו נתכפר לו בשניה ואפילו נמצאת ראשונה כחושה. ומי אמר רבה הכי, והא אמר רבה: היו לפניו שתי חטאות אחת שמינה ואחת כחושה שחט שמינה ואח"כ שחט כחושה חייב, כחושה ואח"כ שמינה פטור, ולא עוד אלא שאומרים לו "הבא שמינה לכתחלה ושחוט."? איבעית אימא סמי כחושה מקמייתא ואיבעית אימא ההיא רבי אמי אמרה.
א"ל רבינא לרב אשי: נמצאת הראשונה כחושה בבני מעיין מהו, בתר מחשבתו אזלינן וגברא לאיסורא קא מיכוין או דלמא בתר מעשיו אזלינן? א"ל לאו היינו דרבה ורבא דאיתמר: שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב, להעלות דגים והעלה דגים ותינוק רבא אמר חייב ורבה אמר פטור, ועד כאן רבה לא קא פטר אלא כיון דשמע אמרי' נמי דעתיה אתינוק אבל לא שמע לא; ואיכא דאמרי א"ל היינו פלוגתייהו דרבה ורבא דאיתמר <לא> שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב, להעלות דגים והעלה תינוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו ורבא אמר חייב זיל בתר מחשבתו.
אמר רבה: חולה שאמדוהו לגרוגרת אחת ורצו עשרה בני אדם והביאו עשרה גרוגרות בבת אחת פטורין אפילו בזה אחר זה אפילו קדם והבריא בראשונה. בעי רבא: חולה שאמדוהו לשתי גרוגרות ויש שתי גרוגרות בשתי עוקצין ושלש בעוקץ אחת הי מינייהו מייתינן שתים מייתינן דחזו ליה או דלמא שלש מייתינן דקא ממעטא קצירה? פשיטא שלש מייתינן (סד,ב) דעד כאן לא קאמר ר' ישמעאל התם אלא דכי ממעט באכילה קא ממעט קצירה, אבל הכא דכי קא ממעט באכילה קא מפשא קצירה ודאי שלש מייתינן