for the complainers, here's the last post translated from the German courtesy of babelfish:
DAF Notities NR. 159 Door rabbi Mendel wine brook, decaan ear Somayach Menachot 63b-64a Wanneer de zestiende Nissan, de Trade Union of German Employees waarop de ` meel geofferd become more omer into de Tempel, OI een Sjabbat much, become de voor het more offer froze gerst OI the holy Trade Union of German Employees afgesneden, omdat de Tora verordend heeft dat het verbod COM OI Sjabbat of width unit oogsten, opzij gezet moet COM dit more offer mogelijk width unit maken. Uit eerbeid voor de Sjabbat besliste rabbi Jismaeel dat slechts drie se'a gerst afgesneden might COM het meel width unit have maken, into plaats van de vijf se'a the OI een work Trade Union of German Employees afgesneden to become voor het meel. Wade zou to rabbi Jismael into het volgende geval beslissen? Een one is dodelijk ziek EN twee vijgen kunnen zijn leven redden. OI Sjabbat is het genuine soil vruchten van een boom of width unit plukken, behalve in geval van levensgevaar. Maar de enige vijgen beschikbaar zijn, zitten more ieder aan een distinctive steel, hetgeen twee distinctive handelingen frozen-over COM de vruchten van de boom of width unit plukken, maar drie vijgen aan één steel groeien, freeze slechts één enkele "pluk handeling". Zal rabbi Jismaeels regeling COM de hoeveelheid graan afgesneden wordt width unit beperken ons COM width unit dwingen here kiezen voor het plukken van de twee vijgen, ten einde of geen specially vijg width unit hoeven plukken? De oplossing van de Talmoed is dat the more zeker de enkele steel met de drie vijgen eraan moet plukken, want OI manners beperk per de soil handeling van het plukken. Wanneer incoming goods twee distinctive stelen afsnijden van de boom, wordt het normaliter soil aantal handelingen vergroot, into tegenstelling dead de ` more omer, waarbij, India less gerst geoogst wordt, it less handelingen van creatieve work oath arranged.
err...here's the translation from dutch:
Daf-Notities no. 159 By rabbi Mendel Weinbach, decaan Ohr Somayach Menachot 63b-64a When the sixteenth Nissan, the day on which the ` omer flour were sacrificed in the temple, on Sjabbat fell, barley on that saint, required for the sacrifice, day was cut, because the Tora have ordained that to harvest prohibition on Sjabbat, aside this sacrifice must be put possible make. From eerbeid for the Sjabbat rabbi decided Jismaël that only three se'a barley be cut could to make the flour, instead of the five se'a which on a working day were cut for the flour. What rabbi would Jismael in the next case decide? A man is deadly sick and two vijgen can save be life. On Sjabbat it has been however prohibited reap benefits of a tree, except in case of life danger. But the only vijgen which available is, sit everyone to a separate stalk, which requires two separate operations to reap the benefits of the tree, but only a single "pluk-handeling" require three vijgen which grow to one stalk. Rabbi Jismaëls regulation the quantity graan which will be cut to limit choose us here to force for picking the two vijgen, in order to need plukken no extra vijg? The solution of the Talmoed is that you certainly some the stalk with the three vijgen must pick, because this way you limit prohibitions operation of picking. When we two cut separate stalks of the tree, it is normally prohibited the number of operations increased, in contrast to the ` omer, where, if less barley is harvested, less of creative labour are done things.
see, now it's quite comprehensible.
Monday, April 23, 2007
Wednesday, April 18, 2007
zayer interesant
DAF-Notities Nr. 159
Door Rabbi Mendel Weinbach, decaan Ohr Somayach
Menachot 63b-64a
Wanneer de zestiende Nissan, de dag waarop de ‘omer meel geofferd werd in de Tempel, op een Sjabbat viel, werd de voor het offer vereiste gerst op die heilige dag afgesneden, omdat de Tora verordend heeft dat het verbod om op Sjabbat te oogsten, opzij gezet moet worden om dit offer mogelijk te maken. Uit eerbeid voor de Sjabbat besliste Rabbi Jismaël dat slechts drie se’a gerst afgesneden mochten worden om het meel te maken, in plaats van de vijf se’a die op een werkdag afgesneden werden voor het meel.
Wat zou Rabbi Jismael in het volgende geval beslissen? Een man is dodelijk ziek en twee vijgen kunnen zijn leven redden. Op Sjabbat is het echter verboden vruchten van een boom te plukken, behalve in geval van levensgevaar. Maar de enige vijgen die beschikbaar zijn, zitten ieder aan een aparte steel, hetgeen twee aparte handelingen vereist om de vruchten van de boom te plukken, maar drie vijgen die aan één steel groeien, vereisen slechts één enkele „pluk-handeling”.
Zal Rabbi Jismaëls regeling om de hoeveelheid graan die afgesneden wordt te beperken ons hier dwingen om te kiezen voor het plukken van de twee vijgen, ten einde geen extra vijg te hoeven plukken?
De oplossing van de Talmoed is dat je zeker de enkele steel met de drie vijgen eraan moet plukken, want op die manier beperk je de verboden handeling van het plukken. Wanneer we twee aparte stelen afsnijden van de boom, wordt het normaliter verboden aantal handelingen vergroot, in tegenstelling tot de ‘omer, waarbij, indien minder gerst geoogst wordt, er minder handelingen van creatieve arbeid verricht worden.
Door Rabbi Mendel Weinbach, decaan Ohr Somayach
Menachot 63b-64a
Wanneer de zestiende Nissan, de dag waarop de ‘omer meel geofferd werd in de Tempel, op een Sjabbat viel, werd de voor het offer vereiste gerst op die heilige dag afgesneden, omdat de Tora verordend heeft dat het verbod om op Sjabbat te oogsten, opzij gezet moet worden om dit offer mogelijk te maken. Uit eerbeid voor de Sjabbat besliste Rabbi Jismaël dat slechts drie se’a gerst afgesneden mochten worden om het meel te maken, in plaats van de vijf se’a die op een werkdag afgesneden werden voor het meel.
Wat zou Rabbi Jismael in het volgende geval beslissen? Een man is dodelijk ziek en twee vijgen kunnen zijn leven redden. Op Sjabbat is het echter verboden vruchten van een boom te plukken, behalve in geval van levensgevaar. Maar de enige vijgen die beschikbaar zijn, zitten ieder aan een aparte steel, hetgeen twee aparte handelingen vereist om de vruchten van de boom te plukken, maar drie vijgen die aan één steel groeien, vereisen slechts één enkele „pluk-handeling”.
Zal Rabbi Jismaëls regeling om de hoeveelheid graan die afgesneden wordt te beperken ons hier dwingen om te kiezen voor het plukken van de twee vijgen, ten einde geen extra vijg te hoeven plukken?
De oplossing van de Talmoed is dat je zeker de enkele steel met de drie vijgen eraan moet plukken, want op die manier beperk je de verboden handeling van het plukken. Wanneer we twee aparte stelen afsnijden van de boom, wordt het normaliter verboden aantal handelingen vergroot, in tegenstelling tot de ‘omer, waarbij, indien minder gerst geoogst wordt, er minder handelingen van creatieve arbeid verricht worden.
does this count?-
מסכת מנחות פרק ו
דף סג,ב משנה רבי ישמעאל אומר: עומר היה בא בשבת משלש סאין ובחול מחמש; וחכמים אומרים: אחד שבת ואחד חול משלש היה בא.
רבי חנינא סגן הכהנים אומר: בשבת היה נקצר ביחיד ובמגל אחד ובקופה אחת, ובחול בשלשה בשלש קופות ושלש מגלות; וחכמים אומרים אחד שבת ואחד חול בשלשה בשלש קופות ובשלש מגלות:
גמרא בשלמא רבנן קא סברי עשרון מובחר בשלשה סאין אתי ולא שנא בחול ולא שנא בשבת, אלא רבי ישמעאל מאי קסבר- אי קסבר עשרון מובחר לא אתי אלא מחמש, אפילו בשבת נמי, אי משלש אתי, אפילו בחול נמי? אמר רבא: קסבר ר' ישמעאל עשרון מובחר בלא טירחא אתי מחמש בטירחא אתי משלש בחול מייתינן מחמש דהכי שביחא מילתא בשבת מוטב שירבה במלאכה אחת בהרקדה ואל ירבה במלאכות הרבה.
אמר רבה: ר' ישמעאל ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אמרו דבר אחד דתניא: 'ארבעה עשר שחל להיות בשבת מפשיט את הפסח עד החזה -דברי רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה; וחכ"א: עד שיפשיט את כולו.' -מי לא אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה התם כל היכא דאפשר לא טרחינן הכא נמי כיון דאפשר לא טרחינן. ממאי, דלמא עד כאן לא קאמר ר' ישמעאל הכא אלא דליכא בזיון קדשים אבל התם דאיכא בזיון קדשים (סד,א) אימא לך כרבנן סבירא ליה, אי נמי עד כאן לא קא"ר ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא התם אלא דאיתעביד ליה צורך גבוה ולא צריך אחולי שבת אבל הכא דלא איתעביד ליה צורך גבוה וצריך לאחולי שבת אימא כרבנן סבירא ליה. אלא אמר רבה: ר' ישמעאל ורבי חנינא סגן הכהנים אמרו דבר אחד דתנן: 'רבי חנינא סגן הכהנים אומר: בשבת נקצר ביחיד במגל אחד ובקופה אחת ובחול בשלשה בשלש קופות ובשלש מגלות; וחכ"א אחד שבת ואחד חול בשלש קופות ובשלש מגלות.' -מי לא קא"ר חנינא סגן הכהנים התם כיון דאפשר לא טרחינן הכא נמי כיון דאפשר לא טרחינן. ממאי דלמא עד כאן לא קא"ר ישמעאל הכא אלא דליכא פרסומי מילתא אבל התם דאיכא פרסומי מילתא אימא כרבנן סבירא ליה, אי נמי עד כאן לא קא"ר חנינא סגן הכהנים התם דאי בחד אי בשלשה צורך גבוה מיתעביד כהלכתו אבל הכא דלא איתעביד כהלכתו צורך גבוה אימא כרבנן סבירא ליה. אלא אמר רב אשי: רבי ישמעאל ורבי יוסי אמרו דבר אחד דתנן: 'בין שנראה בעליל ובין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת; רבי יוסי אומר: אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת.' -מי לא א"ר יוסי התם כיון דאפשר לא טרחינן הכא נמי כיון דאפשר לא טרחינן. ממאי, דלמא עד כאן לא קאמר רבי ישמעאל הכא אלא דליכא נמצאת אתה מכשילן לעתיד לבא אבל התם דנמצאת אתה מכשילן לעתיד לבא אימא כרבנן סבירא ליה אי נמי עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם אלא דליכא צורך גבוה ולא ניתנה שבת לדחות אבל הכא דאיכא צורך גבוה וניתנה שבת לדחות אימא כרבנן ס"ל.
איתמר: שחט שתי חטאות של ציבור ואינו צריך אלא אחת, אמר רבה ואיתימא רבי אמי: חייב על השניה ופטור על הראשונה ואפילו נתכפר לו בשניה ואפילו נמצאת ראשונה כחושה. ומי אמר רבה הכי, והא אמר רבה: היו לפניו שתי חטאות אחת שמינה ואחת כחושה שחט שמינה ואח"כ שחט כחושה חייב, כחושה ואח"כ שמינה פטור, ולא עוד אלא שאומרים לו "הבא שמינה לכתחלה ושחוט."? איבעית אימא סמי כחושה מקמייתא ואיבעית אימא ההיא רבי אמי אמרה.
א"ל רבינא לרב אשי: נמצאת הראשונה כחושה בבני מעיין מהו, בתר מחשבתו אזלינן וגברא לאיסורא קא מיכוין או דלמא בתר מעשיו אזלינן? א"ל לאו היינו דרבה ורבא דאיתמר: שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב, להעלות דגים והעלה דגים ותינוק רבא אמר חייב ורבה אמר פטור, ועד כאן רבה לא קא פטר אלא כיון דשמע אמרי' נמי דעתיה אתינוק אבל לא שמע לא; ואיכא דאמרי א"ל היינו פלוגתייהו דרבה ורבא דאיתמר <לא> שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב, להעלות דגים והעלה תינוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו ורבא אמר חייב זיל בתר מחשבתו.
אמר רבה: חולה שאמדוהו לגרוגרת אחת ורצו עשרה בני אדם והביאו עשרה גרוגרות בבת אחת פטורין אפילו בזה אחר זה אפילו קדם והבריא בראשונה. בעי רבא: חולה שאמדוהו לשתי גרוגרות ויש שתי גרוגרות בשתי עוקצין ושלש בעוקץ אחת הי מינייהו מייתינן שתים מייתינן דחזו ליה או דלמא שלש מייתינן דקא ממעטא קצירה? פשיטא שלש מייתינן (סד,ב) דעד כאן לא קאמר ר' ישמעאל התם אלא דכי ממעט באכילה קא ממעט קצירה, אבל הכא דכי קא ממעט באכילה קא מפשא קצירה ודאי שלש מייתינן
מסכת מנחות פרק ו
דף סג,ב משנה רבי ישמעאל אומר: עומר היה בא בשבת משלש סאין ובחול מחמש; וחכמים אומרים: אחד שבת ואחד חול משלש היה בא.
רבי חנינא סגן הכהנים אומר: בשבת היה נקצר ביחיד ובמגל אחד ובקופה אחת, ובחול בשלשה בשלש קופות ושלש מגלות; וחכמים אומרים אחד שבת ואחד חול בשלשה בשלש קופות ובשלש מגלות:
גמרא בשלמא רבנן קא סברי עשרון מובחר בשלשה סאין אתי ולא שנא בחול ולא שנא בשבת, אלא רבי ישמעאל מאי קסבר- אי קסבר עשרון מובחר לא אתי אלא מחמש, אפילו בשבת נמי, אי משלש אתי, אפילו בחול נמי? אמר רבא: קסבר ר' ישמעאל עשרון מובחר בלא טירחא אתי מחמש בטירחא אתי משלש בחול מייתינן מחמש דהכי שביחא מילתא בשבת מוטב שירבה במלאכה אחת בהרקדה ואל ירבה במלאכות הרבה.
אמר רבה: ר' ישמעאל ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אמרו דבר אחד דתניא: 'ארבעה עשר שחל להיות בשבת מפשיט את הפסח עד החזה -דברי רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה; וחכ"א: עד שיפשיט את כולו.' -מי לא אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה התם כל היכא דאפשר לא טרחינן הכא נמי כיון דאפשר לא טרחינן. ממאי, דלמא עד כאן לא קאמר ר' ישמעאל הכא אלא דליכא בזיון קדשים אבל התם דאיכא בזיון קדשים (סד,א) אימא לך כרבנן סבירא ליה, אי נמי עד כאן לא קא"ר ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא התם אלא דאיתעביד ליה צורך גבוה ולא צריך אחולי שבת אבל הכא דלא איתעביד ליה צורך גבוה וצריך לאחולי שבת אימא כרבנן סבירא ליה. אלא אמר רבה: ר' ישמעאל ורבי חנינא סגן הכהנים אמרו דבר אחד דתנן: 'רבי חנינא סגן הכהנים אומר: בשבת נקצר ביחיד במגל אחד ובקופה אחת ובחול בשלשה בשלש קופות ובשלש מגלות; וחכ"א אחד שבת ואחד חול בשלש קופות ובשלש מגלות.' -מי לא קא"ר חנינא סגן הכהנים התם כיון דאפשר לא טרחינן הכא נמי כיון דאפשר לא טרחינן. ממאי דלמא עד כאן לא קא"ר ישמעאל הכא אלא דליכא פרסומי מילתא אבל התם דאיכא פרסומי מילתא אימא כרבנן סבירא ליה, אי נמי עד כאן לא קא"ר חנינא סגן הכהנים התם דאי בחד אי בשלשה צורך גבוה מיתעביד כהלכתו אבל הכא דלא איתעביד כהלכתו צורך גבוה אימא כרבנן סבירא ליה. אלא אמר רב אשי: רבי ישמעאל ורבי יוסי אמרו דבר אחד דתנן: 'בין שנראה בעליל ובין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת; רבי יוסי אומר: אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת.' -מי לא א"ר יוסי התם כיון דאפשר לא טרחינן הכא נמי כיון דאפשר לא טרחינן. ממאי, דלמא עד כאן לא קאמר רבי ישמעאל הכא אלא דליכא נמצאת אתה מכשילן לעתיד לבא אבל התם דנמצאת אתה מכשילן לעתיד לבא אימא כרבנן סבירא ליה אי נמי עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם אלא דליכא צורך גבוה ולא ניתנה שבת לדחות אבל הכא דאיכא צורך גבוה וניתנה שבת לדחות אימא כרבנן ס"ל.
איתמר: שחט שתי חטאות של ציבור ואינו צריך אלא אחת, אמר רבה ואיתימא רבי אמי: חייב על השניה ופטור על הראשונה ואפילו נתכפר לו בשניה ואפילו נמצאת ראשונה כחושה. ומי אמר רבה הכי, והא אמר רבה: היו לפניו שתי חטאות אחת שמינה ואחת כחושה שחט שמינה ואח"כ שחט כחושה חייב, כחושה ואח"כ שמינה פטור, ולא עוד אלא שאומרים לו "הבא שמינה לכתחלה ושחוט."? איבעית אימא סמי כחושה מקמייתא ואיבעית אימא ההיא רבי אמי אמרה.
א"ל רבינא לרב אשי: נמצאת הראשונה כחושה בבני מעיין מהו, בתר מחשבתו אזלינן וגברא לאיסורא קא מיכוין או דלמא בתר מעשיו אזלינן? א"ל לאו היינו דרבה ורבא דאיתמר: שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב, להעלות דגים והעלה דגים ותינוק רבא אמר חייב ורבה אמר פטור, ועד כאן רבה לא קא פטר אלא כיון דשמע אמרי' נמי דעתיה אתינוק אבל לא שמע לא; ואיכא דאמרי א"ל היינו פלוגתייהו דרבה ורבא דאיתמר <לא> שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב, להעלות דגים והעלה תינוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו ורבא אמר חייב זיל בתר מחשבתו.
אמר רבה: חולה שאמדוהו לגרוגרת אחת ורצו עשרה בני אדם והביאו עשרה גרוגרות בבת אחת פטורין אפילו בזה אחר זה אפילו קדם והבריא בראשונה. בעי רבא: חולה שאמדוהו לשתי גרוגרות ויש שתי גרוגרות בשתי עוקצין ושלש בעוקץ אחת הי מינייהו מייתינן שתים מייתינן דחזו ליה או דלמא שלש מייתינן דקא ממעטא קצירה? פשיטא שלש מייתינן (סד,ב) דעד כאן לא קאמר ר' ישמעאל התם אלא דכי ממעט באכילה קא ממעט קצירה, אבל הכא דכי קא ממעט באכילה קא מפשא קצירה ודאי שלש מייתינן
Monday, April 16, 2007
Welcome Pruzhaners
I have been beaten to the punch in opening our blog by an anonymous Pruzhaner. I like the title and the address is easy, I only hope there won't be too much confusion as a result of the various spellings (Pruzan vs. Pruzhan). We are hopefully and with G-d's help going to start our limud in the 6th perek of menachot which deals with the omer and sefirat ha'omer. If any Pruzhaners wish to beat the others to the punch with FPOT (first post of torah - for the non-NROniks) then Yiyasher Chailam L'Oraisa!
Subscribe to:
Posts (Atom)